מוזיקה לקולנוע במחשב: איך כותבים תזמור וירטואלי שנשמע אמיתי
- Hagai Davidoff
- 11 ביוני
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 13 ביוני
מדריך מעשי למלחינים, מהסקיצה ועד פסקול מוגמר
מאת חגי דוידוף, Steinberg Certified Trainer, מלחין ומעצב סאונד, יוצר קורס המתזמר הווירטואלי
תשובה קצרה: מה שגורם לתזמור וירטואלי להישמע אמיתי הוא הביום של הדגימות. דינמיקה חיה, ארטיקולציות נכונות, טיימינג אנושי ו-voicing מדויק. המדריך הזה מפרק את כל השרשרת, מהרעיון הראשון ועד פסקול מוגמר, ומסביר למה הסקיצה שלכם נשמעת היום כמו מחשב ואיך משנים את זה.
הפער: למה הסקיצה שלכם נשמעת MIDI ולא תזמורת
כמעט כל מי שמתחיל לכתוב מוזיקה לסרטים נתקל באותו קיר. הכתיבה על הנייר טובה, ההרמוניה עובדת, המנגינה יושבת, אבל כששומעים את התוצאה מהמחשב היא נשמעת שטוחה, פלסטית, מזויפת. זה לא בגלל שהספריות לא טובות מספיק, וזה כמעט אף פעם לא בגלל המחשב.
הבעיה היא שכתיבת תווים ותזמור וירטואלי הם שני מקצועות שונים. אחד מהם מלמד אתכם מה לכתוב, השני מלמד אתכם איך לגרום לזה להישמע חי. רוב המלחינים הצעירים משקיעים שנים בראשון ואפס בשני, ואז מתאכזבים מהתוצאה. ההבדל בין סקיצה שנשמעת כמו מחשב לבין פסקול שנשמע כמו תזמורת הוא לא רק מוזיקלי, הוא בעיקר ביצועי. צריך ללמוד לביים את הדגימות, בדיוק כמו שמנצח מדריך את הנגנים.
שרשרת העבודה: שיטת S.S.O
לפני שנכנסים לתיקונים, צריך סדר עבודה. כתיבה תזמורתית במחשב בלי שיטה מובילה לבלגן: עשרות ערוצים, אוטומציות שלא מסונכרנות, וסקיצה שמתפרקת ברגע שמנסים להרחיב אותה. השיטה שאני מלמד, S.S.O, מחלקת את העבודה לשלושה שלבים ברורים.
שלב ה-Sketch: סקיצה
כותבים את הרעיון המוזיקלי במלואו על פסנתר או כלי מוביל אחד, בלי לחשוב על תזמור. כאן נולדת המוזיקה: הרמוניה, מנגינה, מבנה, קצב. אם אין לכם את זה - אין לכם כלום! זה הכי חשוב. תזמור טוב לא יכפה על רעיון כושל.
שלב ה-Short Score :פרטיטורה מצומצמת
לוקחים את הסקיצה ומחלקים אותה לקבוצות תזמורתיות - כלי נשיפה מעץ, מתכת, מיתרים, פרקשן וכו, ונותנים להם את התפקידים המוזיקליים: הרמוניה, מנגינה, בס, מלודיה משנית, צבע וכו'. עדיין לא בוחרים כלים ספציפיים, רק סקציות שמקבלות את התפקידים השונים.
שלב ה-Orchestrate: תזמור
עכשיו מחליטים מי מנגן מה ברמת פרטנות עמוקה יותר: צ'לי על הבס, קרנות על הליווי, כינורות ראשונים מוכפלים על ידי חלילים ואבובים על המנגינה, וכו'. כאן נכנסת כל עבודת הביום שתכף נפרק.
השלבים הנ"ל בסדר הזה חשובים מאוד, כי הם יוצרים Workflow אמין, מסודר ומדויק שניתן לצעוד בו פעם אחר פעם בביטחה!
לפני שנפרק את הבעיות, שמעו: אותו נושא מוזיקלי בשבעה תזמורים שונים. כל גרסה מחליטה משהו אחר על כלים, דינמיקה ופיזור. זה בדיוק מה שהשלב השלישי של S.S.O מייצר:
עכשיו בואו נבין למה זה לא קורה לבד!
ארבעת החשודים: למה הדגימות נשמעות מזויפות?
כשפסקול וירטואלי נשמע מזויף, כמעט תמיד אפשר לתלות את זה באחד מארבעה גורמים, או בכולם יחד.
דינמיקה שטוחה
בתזמורת אמיתית אף תו לא מנוגן באותה עוצמה לאורך זמן. יש נשימה, יש עלייה וירידה - יש פרייזינג! דגימה שמנוגנת בעוצמה קבועה נשמעת מתה, כי שום נגן אנושי לא מנגן ככה.
היעדר ארטיקולציות
כינור יכול לנגן legato, staccato, spiccato, pizzicato, marcato, ועוד. כל אחד מאלה הוא צליל אחר לגמרי. מי שמנגן הכול ב-sustain אחד גנרי מאבד את כל השפה והאותנטיות של הכלי.
טיימינג מכני
כשכל תו נוחת בדיוק על הגריד, האוזן שומעת מחשב. נגנים אמיתיים מקדימים ומאחרים במיקרו-שניות, וזה בדיוק מה שנותן לתזמורת את התחושה החיה.
שימוש ב-voicing לא נכון
פיזור לא טוב של האקורד בין הכלים, כפילויות במקומות הלא נכונים, או טווחים שבהם הכלי נשמע חלש. גם אם כל השאר מושלם, voicing גרוע מסגיר חובבנות.
איך מתקנים כל אחד
הדינמיקה היא אחד הדברים הראשונים לתקן, והיא גם המשמעותית ביותר. בספריות תזמורת רציניות, CC1 שולט ב-Dynamics וב-CC11 שולט ב-Expression. במקום להשאיר אותם קבועים, מציירים אותם ידנית לאורך כל פראזה: עלייה לקראת השיא, ירידה בסוף. ברגע שהדינמיקה זזה, הדגימות מתחילות לנשום.
לארטיקולציות יש שתי דרכים: אפשר להשתמש ב-keyswitches (מקשים שמחליפים בין טכניקות הנגינה השונות) ואפשר עם Expression Maps בקיובייס או הווריאציות השונות שלהן ב-DAW האחרות. בקיובייס במיוחד, Expression Maps הופכים את העבודה הזו לפשוטה ואינטואיטיבית: כותבים legato או staccato על התו עצמו, והתוכנה מחליפה ארטיקולציה לבד!
לטיימינג, מוסיפים האנשה. מזיזים תווים קלות מהגריד, משנים velocity בין תו לתו ודואגים להשתמש בספריות עם round-robin (מחסנית דגימות שונות לאותו התו למניעת חזרתיות) כדי שלא נשמע את אותה הדגימה פעמיים ברצף (The Machin Gun Effect). האוזן שונאת את זה, זה מסגיר מיד חוסר אנושיות.
את ה-voicing מתקנים ע"פ תורת התזמור והעיבוד שנגזרת מהפיזיקה הטבעית של סדר האוברטונים: מרווחים פתוחים בריינג' הנמוך ומרווחים צפופים בגבוה. נמנעים מכפילויות מיותרות ובודקים שכל כלי נמצא בטווח שבו הוא נשמע הכי טוב (Sweet Spot). כאן אין קיצורי דרך, צריך ידע תיאורטי בסיסי והבנה של איך סאונד עובד.
כלי המקצוע
כדי לעבוד צריך שלושה דברים:
מחשב עם לא מעט RAM ושטח אחסון
תוכנת הפקה שמצויינת בעבודת MIDI עמוקה
פלאגין של Sampler/Rompler + ספריות, ו/או כלים ממודלים.
נגן הספריות הנפוץ ביותר הוא Kontakt, שעליו רצות רוב הספריות התזמורתיות האיכותיות בשוק. ספריות כמו אלה של Spitfire Audio הן נקודת פתיחה מצוינת, אבל ספרייה טובה לבדה לא מספיקה. בלי הידע שתיארתי, גם הספרייה היקרה בעולם תישמע מזויפת.
בקורס המתזמר הווירטואלי אני נותן את הידע וגם תוספי Kontakt ייעודיים שבניתי במיוחד לתזמור וירטואלי + חוברת תזמור מלאה. מדובר בכלים עוצמתיים ביותר שיעזרו לכם להגיע לתוצאות מקצועיות וטובות יותר, מהר יותר.
הזווית הישראלית
בישראל יש פחות הזדמנויות לתזמורת חיה מאשר בהוליווד, וזו בדיוק הסיבה שתזמור וירטואלי הוא כישור קריטי כאן. מלחין ישראלי שיודע להפיק פסקול תזמורתי משכנע מהמחשב יכול לעבוד על סרטים, סדרות, פרסומות ומשחקים, בלי תקציב של אולפן הקלטות ותזמורת. זה ההבדל בין לחלום על פסקול לבין להגיש אחד.
האמת שמעט מורים אומרים: רוב הקורסים מלמדים אתכם לכתוב תווים, או מוכרים לכם ספרייה, אבל לא מלמדים את השכבה שמפרידה בין חובב למקצוען. בלי השכבה הזו, כל ההשקעה בספריות מתבזבזת.
כשעובדים בשרשרת מסודרת, מהסקיצה דרך הפרטיטורה המצומצמת ועד התזמור, כל תיקון יושב במקום הנכון, לא נוצר בלאגן מלכתחילה וכל שלב בונה הלאה ולא עוסק בתיקון שלבים קודמים.
שאלות נפוצות
מה זה תזמור וירטואלי?
תזמור וירטואלי הוא כתיבה וביצוע של מוזיקה תזמורתית במחשב, בעזרת ספריות צלילים מבוססות דגימות במקום תזמורת חיה. המלחין כותב את התווים, ואז מביים את הדגימות בעזרת דינמיקה, ארטיקולציות וטיימינג כדי שיישמעו כמו נגנים אמיתיים.
למה התזמור הווירטואלי שלי נשמע מזויף?
כמעט תמיד בגלל אחד מארבעה: דינמיקה שטוחה, היעדר ארטיקולציות, טיימינג מכני מדי, או voicing לא נכון. התיקון של הדינמיקה לבדו, בעזרת CC1 ו-CC11, משדרג את התוצאה יותר מכל דבר אחר.
אילו תוכנות וספריות צריך כדי להתחיל?
תוכנת הפקה כמו קיובייס, נגן ספריות כמו Kontakt, וספרייה תזמורתית אחת איכותית. עדיף להתחיל עם ספרייה אחת טובה שמכירים לעומק, ולא לפזר את התקציב על חמש ספריות שטחיות.
כמה זמן לוקח ללמוד לכתוב mockup תזמורתי משכנע?
עם שיטה מסודרת אפשר להגיע לתוצאה משכנעת תוך כמה שבועות של עבודה עקבית. בלי שיטה, אפשר להיתקע שנים על אותו קיר של סאונד פלסטי.
צריך לדעת לקרוא תווים כדי לכתוב מוזיקה לסרטים?
זה עוזר מאוד, אבל לא חובה כדי להתחיל. הרבה ממה שמפריד בין סקיצה מזויפת לפסקול אמיתי הוא ביצועי, לא תיאורטי, ואפשר ללמוד אותו במקביל לכתיבה.
מה צריך כדי לעבוד על מוזיקה לסרטים בישראל?
היכולת להפיק פסקול תזמורתי משכנע מהמחשב, בלי תלות בתזמורת חיה. זה הכישור שמאפשר לעבוד על סרטים, סדרות, פרסומות ומשחקים בתקציבים ישראליים.
רוצים שזה יישמע אמיתי?
נכתב על ידי חגי דוידוף, מלחין, מפיק ומדריך מוסמך מטעם Steinberg, היחיד בישראל. מאחוריו שלושים שנות הפקה ועשרים שנות הוראה, והוא מייסד הקבינט, קהילת יוצרי המוזיקה והסאונד המובילה בארץ. חגי מלמד באתר ארבעה קורסי אונליין: מיקס ומאסטרינג, תזמור וירטואלי, הפקה בקיובייס ומוזיקה למשחקים.
קראתם איך גורמים לכלי הנגינה הווירטואליים להישמע כמו תזמורת חיה, מהבחירה בספרייה ועד הניואנסים של הביצוע. כל זה מתחיל לעבוד באמת רק כשמבינים את החשיבה שמאחורי העיבוד. בקורס המתזמר הווירטואלי בונים יצירה תזמורתית שלמה מאפס, שלב אחרי שלב, עד שהמחשב מנגן כמו נגנים אמיתיים.
תגובות